תרגום נוטריוני - מה החוק אומר

לא כל נוטריון יכול לאשר תרגום לאנגלית, זה תלוי בשליטה שלו בשפה

מה החוק אומר בפועל?

בישראל, נוטריון הוא עורך דין שקיבל מינוי נוטריוני מטעם משרד המשפטים.

נוטריון רשאי לאשר:

• נכונות תרגום של מסמך

•  תצהירים

•  ייפויי כוח

•  אישורי חתימה ועוד

אבל כשמדובר באישור תרגום מסמך לאנגלית, יש תנאי חשוב:

• הנוטריון חייב לשלוט בשפה שאליה או ממנה מתבצע התרגום.

כלומר, אם מדובר בתרגום מעברית לאנגלית, הנוטריון צריך לדעת אנגלית ברמה שמאפשרת לו להבין את המסמך ולהיות בטוח שהתרגום נכון.

ופה מתחילה השאלה האמיתית.

מי בודק את רמת האנגלית של הנוטריון?

התשובה הפשוטה: אף אחד לא בודק מראש.

אין בחינת אנגלית לנוטריונים, אין רישום רשמי של "נוטריון באנגלית" ואין תעודה שמצהירה על רמת שפה.

האחריות היא של הנוטריון עצמו.

החוק קובע שהוא רשאי לאשר תרגום רק אם הוא שולט בשפה. אבל אין מנגנון פיקוח שבודק את זה בזמן אמת לפני שהוא חותם.

חשוב לציין כי לעיתים קיימת המלצה על נוטריונים דוברי השפה, כך למשל, באתר שגרירות גרמניה בישראל מופיעה רשימה של נוטריונים המומלצים לצורך תרגומים נוטריוניים לגרמנית.

עצם קיומה של רשימה כזו מעיד כי כאשר מדובר במסמכים רגישים כגון אזרחות, רישום נישואין או הליכים מנהליים בגרמניה, ישנה חשיבות מיוחדת לוודא שלנוטריון יש שליטה ממשית בשפה והיכרות עם הדרישות הספציפיות של הרשויות הגרמניות.

האם צריך רישיון מיוחד לאנגלית?

לא נכון לפברואר 2026 אין רישיון מיוחד לעסוק תרגומים נוטריונים לאנגלית ואין תעודה נפרדת לנוטריון באנגלית, כל נוטריון רשאי לאשר תרגום, כל עוד הוא באמת מבין את השפה.

וזה בדיוק העניין: המערכת מבוססת על אחריות אישית ומקצועית בלבד, אבל האם זה באמת מספיק?.

אז האם אפשר לסמוך על זה ב-100%?

זו שאלה לגיטימית.

ברוב המקרים, כן. נוטריונים הם עורכי דין ותיקים, עם אחריות מקצועית כבדה מאוד על הכתפיים. הם מבינים היטב שהחתימה שלהם היא מסמך משפטי לכל דבר.

אבל אין מנגנון שמוודא בפועל שכל נוטריון שבחר לאשר תרגום לאנגלית אכן שולט באנגלית ברמה גבוהה.

המערכת לא בנויה על בדיקה מקדימה אלא על אחריות בדיעבד.

ואם משהו משתבש?

1. אחריות משמעתית

אם יתברר שנוטריון אישר תרגום בלי להבין את השפה, ניתן להגיש תלונה לוועדה הנוטריונית במשרד המשפטים.

2. אחריות אזרחית

אם נגרם נזק, למשל מסמך נדחה בחו"ל בגלל תרגום שגוי, ניתן לתבוע על רשלנות.

3. סיכון מקצועי

טעות כזו עלולה לפגוע ברישיון הנוטריון ואף בכיסוי הביטוחי שלו.

כלומר, אין בדיקה מראש, אבל יש אחריות כבדה מאוד אם מתגלה כשל.

מה קורה בדרך כלל?

בפועל יש שני מצבים עיקריים:

מצב 1

הנוטריון שולט באנגלית, מאשר נכונות תרגום בעצמו.

במקרה כזה הוא למעשה מצהיר שהוא בדק את המסמך המקורי ואת התרגום, והוא משוכנע שהתרגום נאמן למקור.

מצב 2

הנוטריון לא שולט מספיק באנגלית, המתרגם חותם על תצהיר, והנוטריון מאשר את הצהרת המתרגם (ולא את נכונות התרגום עצמו).

כאן חשוב להבין: זה אישור שונה במהות, הנוטריון לא אומר "התרגום נכון", אלא "המתרגם הצהיר בפניי שהתרגום נכון".

יש מדינות שמקפידות במיוחד על ניסוח האישור הנוטריוני. יש מוסדות שלא מקבלים אישור על הצהרת מתרגם ודורשים אישור נכונות תרגום ישיר מהנוטריון.

לכן כדאי לוודא מראש מה הדרישות של הגוף שמקבל את המסמך – ולא לגלות בדיעבד שהמסמך נדחה.

אם מדובר במסמכים שמיועדים לחו"ל (ויזות, אזרחות, לימודים, נדל"ן וכו'), חשוב לדעת שלפעמים המדינה היעד דורשת גם: אפוסטיל, נוסח מסוים של אישור, תרגום על פי פורמט ספציפי.

אז מה האחריות שלנו כלקוחות?

הרבה אנשים חושבים שברגע שיש חותמת נוטריון הכל סגור.

אבל בפועל, כדאי לשאול את הנוטריון, האם את/ה מאשר/ת את נכונות התרגום, או מאשר/ת רק את הצהרת המתרגם?

זו שאלה לגיטימית לחלוטין.

נוטריון מקצועי לא יעלב ממנה. להפך, הוא יסביר בדיוק מה סוג האישור שאתם מקבלים.

בהצלחה