למה חמרה בצבעים שונים

למה חמרה אדומה? צהובה? כתומה? בהירה? כהה?

מה הם מרכיביה של החמרה בטבע ומתי כדאי להשתמש בה ואיך לנצל את המעלות בסוג אדמה טבעי זה

מה גורם לאדמת חמרה להופיע בטבע בצבעים שונים וכן האם לשוני בצבע יש השפעה משמעותית על תכונות אחרות של אדמה זאת.

למה חמרה בצבעים שונים מספקת גם תשתית לשתילה וגידול צמחים אך גם מספקת גווני רקע לפיתוח סביבתי של מרחבים ציבוריים וגינות פרטיות.

מה משפיע על אדמומיותה של החמרה?

בעיקר רמת נוכחותה של תחמוצת הברזל (Fe) או תחמוצת ברזל ואלומיניום (Al) הם שמעניקים לחמרה את צבעה האדום על גווניו השונים, ומשפיעה גם על חמרה חולית צהבהבה.

מרכיבים כימיים עיקריים שנוכחותם משתנה משמעותית מאזור לאזור ולכן יש להתייחס לאחוזי החומרים רק לצורך דוגמה.

כמו בחומרים רבים אחרים לעיתים שינוי לא גדול באחד המרכיבים יכול להשפיע ולשנות את החמרה גם בגוונים וויזואליים אך גם בהתנהגות הקרקע בנוכחות נוזלים (מקדם ספיגה) ורמת פוריות.

לא קיימת הסכמה מלאה על דרך היווצרותה של החמרה אך היא מרכיב משמעותי של אדמת מישור החוף הישראלי מאשקלון בדרום ועד לראש הנקרה.

יש הסכמה לגבי תהליך היווצרות החמרה כתוצר בלאיי אקלימי של התפרקות

סלעים ותהליך הצטברות חמרה בשכבות סמוכות למקומות נמוכים.

הרכב כימי כללי של חמרה:

• SiO2 (קוורץ): 95%

• Al2O3+Fe2O3 (תחמוצות ברזל ואלומיניום): 2%

• CaCO3 (קלציט): 2%

• K2O (תחמוצת אשלגן): 0.6%

הבדיקות מראות כי חמרה מכילה רק כ-0.4% חומרים אורגניים שלהם תפקיד משמעותי בקביעת רמת הפוריות של סוג אדמה זה.

כפי שניתן לראות החלק הארי של חמרה הוא חלקיקי קוורץ (כ-95%) והם אשר קובעים למעשה את התכונות הבסיסיות של אדמת החמרה.

קוורץ הוא המרכיב העיקרי של סלעים רבים אותם אנו פגושים ונוכחותו בריכוזים בחמרה מצביע על מקורה בתהליכי בלייה, התפוררות סלעים אלה בהשפעת תנאים אקלימיים.

תחמוצת ברזל Fe2O3 הידועה בשמה העממי חלודה משפיעה על גווני החמרה וגם לחומצת אלומיניום (Al2O3 - אלומינה), השפעה מכרעת על האדמומיות של החמרה.

נוכחות הקלצית מצביע על כך כי אדמת החמרה היא תוצר גם של סלעי משקע, קלציט (CaCO3) ומכאן הזמינות והנפוצות של סוגי החמרה השונים בקרבה לים.

בחמרה נוכחות מזערית של תחמוצת אשלגן K2O רק כ- 0.6% וגם בשל כך חמרה אינה נחשבת פוריה ומקובל להעשיר אותה.

לסיכום מקור גווני החמרה

שני מרכיבים משמעותיים המשפיעים על רמת האדמומיות של חמרה הם תחמוצות אלומיניום וברזל והשינוי בין הגוונים הוא אכן מזערי.

הבחירה להשתמש בחמרה זאת או אחרת יהי ראשית כל מזמינותה בכל אזור וכן בשל העדפות עיצוביות.

מבחינת התכונות האחרות לגבי השימוש בחמרה לגינון ופיתוח סביבתי, אין משמעות רבה לגוון ו/או הצבע.

רמת החלחול, הפוריות ואיכותה של חמרה כמצע גידול אינה משתנה משמעותית בין הצבעים השונים.